תיאור היחידה 

* מידע כללי למורה בנושא קבלת החלטות

* מודל השלבים של קבלת החלטות

* דפי רקע היסטורי שישפכו אור על התקופה, בה מתרחש האירוע,   

   המשמש בסיס להפעלה

* כרטיסיות {ארבע סימולציות שונות} לתלמידים לעבודה בצמדים 

* מקורות/ביבליוגרפיה לעיון נוסף

מידע כללי למורה

קבלת החלטות הנה תהליך תוך-אישי ובין-אישי, והיא מתקיימת בכל זמן ובכל מקום. אנו נמצאים במצבי החלטה באופן כמעט מתמיד, כבר משנות הילדות הראשונות, בכל שעות היממה ולמעשה כל זמן שאנו בהכרה. תהליך קבלת החלטות הנו תהליך המושפע מגורמים רבים: מרכיבי האישיות, תרבות ארגונית, הקשרים חברתיים, דתיים ותרבותיים וכמובן סגנונם האישי של השותפים לתהליך.

מצבי החלטה הנם מצבים בהם קיימת אפשרות של בחירה בין מספר חלופות. זהו תהליך של ניצול ידע, ניסיון, מרכיבי אישיות, שיקולים של תועלת אישית, סדרי עדיפויות ומשתנים נוספים המשפיעים על בחירת ההחלטה.

יצחק רבין ז"ל כראש ממשלה נבחר נדרש להחלטות מנהיגותיות. חלק מהחלטות אלה היו על רקע של פיצול אידיאולוגי מתהווה בחברה הישראלית. פיצול אידיאולוגי מתהווה כל אימת שנדרשת החלטה  ומרכיבי השסע מתעצמים, ואחד משיאי הפיצול הולך ומתגבר. ואמנם, בעקבות הסכמי אוסלו בתחילת שנות ה-90 מנע הפיצול קבלתה של לגיטימציה חברתית רחבה לכל החלטה.

רצח רבין הוא ביטוי קיצוני, חריף, קשה ולחלוטין ובשום תנאי בלתי לגיטימי לחרדות מפני קבלת החלטות על ידי הדרג המדיני-פוליטי. החברה הישראלית מתקיימת בצילם של שסעים חריפים, ששניים מהם הנם אי-הסכמה על יחסי דת ומדינה וסביב סוגיית גבולות המדינה. קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית תלוי ביכולתה למצוא אפיקים לפתרון הסדרת הגורמים לשסעים אלה.

משמעות קבלת החלטה בתנאי חוסר ודאות ובתנאי דילמה

תנאי חוסר ודאות - משמעותם קבלת החלטה על בסיס של היעדר מידע או של מידע לקוי, דבר העלול לגרום להחלטות שלא יתבססו על שיקול דעת רציונאלי. חוסר ודאות אחר יכול לנבוע מכך שהאינטרסים של צד נוסף שלישי מעורבים בתהליך ללא כל ידיעה מצד המחליט, ועל כן שיקולי הדעת של המחליט לא מסוגלים להתחשב בכל הנתונים וההיבטים הרלוונטיים.

 דילמות מזמנות לנו החלטות מורכבות עוד יותר היות שמלכתחילה אין פתרון אחד מוחלט ועל כן ההתחבטות בין חלופות שונות יוצרת מערכת לחצים על המחליט ועל שיקוליו.

תהליך קבלת החלטות נבחן באמצעות שני מדדים; איכות התהליך ואיכות ההחלטה:

איכות התהליך- אפשר לאמוד את איכות התהליך על ידי בדיקת השלבים השונים בו, כמו למשל: הבהרת הבעיה, חיפוש אחרי חלופות, שיתוף כל הגורמים הקשורים להחלטה ועוד.

איכות ההחלטה- אפשר לאמוד את איכות ההחלטה על ידי התייחסות לתוצאות הנובעות מההחלטה, ברמה האישית או ברמת הסובבים וברמה הכלל חברתית,  כך למשל: יעילות בניצול משאבים, רווחים כתוצאה מהשקעה ועוד.

מטרות היחידה

ליחידה שלוש מטרות מרכזיות:

·               הצגת מודל מושכל לקבלת החלטות בתנאים של אי-ודאות ו/או תנאי דילמה.

·               יצירת סביבת סימולציה מגוונת שבה התלמיד מתמודד עם הצורך להחליט, לנמק ולאתר חלופות אפשריות. הסימולציה מחייבת את התלמיד להתמודד עם דילמות ערכיות ומוסריות מורכבות ורבות פנים.

·               לשקף לתלמיד את האילוצים, הקשיים והמורכבות בקבלת החלטות ולתת בידו כלי שישמש עזר בידו בקבלת החלטות.

מתודולוגיה

מאחר שתהליך קבלת החלטות נבחן באמצעות איכות התהליך ואיכות ההחלטה , מספקת היחידה כלי רציונאלי שיאפשר לבדוק האם החלטות שהתקבלו עומדות במדדים הללו, וגם להוות בסיס מושכל לקבלת החלטות בעתיד.

כלי זה הוא למעשה מודל לקבלת החלטות המבוסס על מחקר תיאורטי מורכב ומעמיק של ג'ניס ומאן (1999). המודל מתאים לתהליכי קבלת החלטות בכל תחום ועניין.

על מנת להקל על התלמיד את ההבנה וההתמודדות עם המודל, הוא נוסח ונערך מחדש כך שיהיה ידידותי ופשוט להבנה ויישום.

האירוע שנבחר לשמש כרקע לתהליך שבו התלמיד צריך להצדיק החלטה ו/או למצוא לה חלופה הנו הטלת פצצות האטום על יפאן בקיץ 1945.

* מצ"ב דף מודל השלבים מתוך מחקרם של ג'ניס ומאן (שם).

לבחירה באירוע דרמטי זה כמה גורמים מרכזיים:

·               זה אירוע שכל תלמיד מכיר ברמות ידיעה שונות.

·               זה אירוע שמסמל עידן חדש לאנושות: עידן של דילמות מוסריות , כולל סוגיית השימוש בנשק בלתי-קונבנציונאלי. כיום עומדת סוגייה זאת על סדר היום העולמי, לאור השימוש בפועל בנשק מסוג זה במקומות שונים בעולם {למשל הפעלת גז הסארין ברכבת התחתית בטוקיו-יפן בתחילת שנות ה-90, או השימוש בגז חרדל במלחמה בין עיראק לאיראן בסוף שנות ה-80}.

·               זה אירוע המסמל מהפכה אדירה בתחומים שונים: בתחום הטכנולוגי, בתחום היחסים הבינלאומיים, בתחום האנרגיה האטומית בשירות האנושות ועוד.

·               סיפור האירוע צופן בחובו רמות שונות של קבלת החלטות ולכולן השלכות מרחיקות לכת באופן יוצא דופן. יש בכך כדי להוות מוקד עניין רב לתלמידים בכל מקום.

הערה: כל אירוע חלופי אחר שהמורה ימצא לנכון להביא, אשר ידרוש התמודדות עם דילמה

והתנסות בתהליך קבלת החלטות אופרטיביות בעלות משמעות ערכית-מוסרית-חברתית, אפשרי.

הצעות להפעלה

היחידה מיועדת לעבודה של 90 דקות {שני שיעורים צמודים או ברצף של שבוע אחר שבוע} . ניתן לרכז את כל הפעילות גם בשיעור אחד של 45 דקות.

אפשרויות הפעלה במשכי זמן של 45 דקות/90 דקות

חלק ראשון

הוראות כלליות

א. המורה יקדיש חמש דקות להסביר את מטרות ההפעלה ואת מהלכה .

ב. לעבודת התלמידים יוקדשו 10 דקות בחלק זה {או 20 דקות במבנה של שני שיעורים}.

ג. כל ארבעה תלמידים יקבלו שתי כרטיסיות זהות.

ד. כל צמד מתוך השניים יקבל כרטיסייה *.

* את ההפעלה ניתן לעשות בכל צורת חלוקה- גם ביחידים ו/או בחלוקה שונה, לפי שיקול  דעת המורה.

 מהלך ההפעלה

ההנחיה לתלמידים: קריאה מדוקדקת של סיפור האירוע המצוי בכרטיסיה ובעקבותיו התמודדות עם 14 השאלות. יש לענות בקיצור ובאופן ענייני בכתב על השאלות.

חלק שני

הוראות כלליות

* לחלק זה יוקדשו 5 דקות {או 20 דקות במבנה של שני שיעורים*}.

המשימה:

ארבעת חברי הקבוצה ישבו  יחד לדיון קצר משותף. המשימה היא למצוא את החלופה הטובה ביותר, עליה יסכימו כולם. החלופה צריכה לעמוד בשיקולי הבסיס ויש לבדוק אותה באמצעות הטבלה.

* במבנה של שני שיעורים יש להדגיש לתלמידים בסוף השיעור הראשון את החשיבות בהבאת החומרים שכתבו לשיעור הבא. השיעור הבא יתבסס כולו על התוצרים הללו.

חלק שלישי

הוראות כלליות

* לחלק זה יוקדשו 25 דקות {או 45 דקות במבנה של שני שיעורים}*.

המשימה:

כינוס כל הכתה למליאה לצורך רב-שיח בעקבות הפעילות

שאלות אפשריות שניתן להעלות כבסיס לרב-שיח בכתה:

1.      מה היה הדבר הקשה ביותר במשימה?

2.      כיצד התמודדתי עם הצורך להצדיק החלטה שנכפתה עלי?

3.      כיצד התמודדתי עם הצורך למצוא חלופה/חלופות שלא נראו לי ?

4.      האם משך הזמן שניתן היה מספיק כדי ללמוד עובדות רלוונטיות שיתנו לי בסיס להחלטה שקולה?

5.      מהם השיקולים שנראו לי יותר כבדי משקל, כשחשבתי על פתרונות חלופיים?

6.      האם שיניתי את החלטתי או החלופה שבחרתי, לאחר ששמעתי אפשרויות אחרות במליאה?

7.      מה אני מסיק לגבי תהליך קבלת החלטות בנושאים שיש בהם דילמה?

המורה ישקף את התהליך ויעשה בירור לגבי החלטות מעולם החברה הישראלית

דף מידע למורה בנוגע לרקע להטלת פצצות האטום על יפאן

רקע היסטורי

אחרי שגרמניה נוצחה במלחמת העולם הראשונה (שנמשכה בין השנים 1914-1918) הושתו עליה תנאים מגבילים רבים בתחום הצבאי, המדיני והכלכלי, לרבות פיקוח הדוק מצד המדינות המנצחות. עם עלייתו של היטלר לשלטון בגרמניה בחורף 1933, הוא החל בהפרה שיטתית של כל אותן מגבלות שהוטלו על גרמניה. שום תגובה משמעותית לא באה מצידן של שתי המעצמות החשובות במערבה של אירופה- צרפת ואנגליה. אחרי שהיטלר כרת בריתות עם הרודן האיטלקי הפשיסטי בניטו מוסוליני ועם סטאלין מנהיגה הרודני של בריה"מ, הוא פלש לפולין ב-1 בספטמבר. צרפת ואנגליה הכריזו מלחמה וכך החלה למעשה המלחמה ההרסנית והקטלנית ביותר בתולדות המין האנושי. (ההערכות השונות קובעות שהמלחמה גבתה מחיר של למעלה מ 50 מליון בני אדם, לובשי מדים ואזרחים.)

אל גרמניה ואיטליה הצטרפה גם יפאן, שלה היו אינטרסים בסין בפרט ובמזרח הרחוק בכלל. ב-7 בדצמבר 1941 תקפה יפן את ארה"ב, ללא כל אזהרה או הכרזת מלחמה קודמת. המטוסים היפנים המריאו מ -6 נושאות מטוסים והשמידו את הצי האמריקאי שעגן ב"נמל הפנינים" (Pearl Harbor) שבהוואי. 19 אוניות ניזוקו או הושמדו (רק 2 נושאות מטוסים שהיו מחוץ לנמל ניצלו). 177 מטוסים הושמדו על הקרקע וכ- 4500 איש נפגעו, חציים נהרגו. ההתקפה היפנית המוצלחת השאירה את ארה"ב חסרת הגנה באוקיינוס השקט ולאובדן השפעה בדרום-מזרח אסיה. למחרת, ב- 8 בדצמבר, הכריז הנשיא רוזבלט מלחמה על יפן .

ב-7 במאי 1945 נכנעת גרמניה לבעלות הברית, אחרי שהפסידה בכל חזיתות המלחמה ואחרי שהיטלר התאבד וכל צמרת ההנהגה נמלטה או נהרגה. בזאת תמה המלחמה באירופה לאחר חמש שנים ושמונה חודשים, אך מלחמת העולם השנייה לא תמה בכך – היא נמשכה באוקיינוס השקט במאבק אדיר בין ארה"ב לבין יפן.

הטלת פצצות האטום

ב- 6 באוגוסט 1945 הוטלה פצצת האטום (שכינויה היה "ילד קטן" -Little Boy) על הירושימה.  עוצמת הפצצה היתה 20 קילוטון והיא הוטלה ב- 8:45 בבוקר זמן מקומי מהמטוס "אנולה גיי" (Enola Gay). נפילת הפצצה נמשכה כדקה ואז היא התפוצצה בגובה של כ-600 מטרים מעל פני האדמה.

הפצצה השמידה כמעט לחלוטין אזור בקוטר של 3.5 ק"מ. כ- 100,000 יפנים רובם אזרחים נהרגו מיד ועוד 100,000 מתו בחמש השנים שלאחר מכן. הפצצה הוטלה לאחר שהוטלו כרוזים הפונים למדען גרעין יפני בכיר שקיבל את הכשרתו בארה"ב, לידע את שלטונות יפן שהפצצה היא פצצה אטומית וארה"ב דורשת את כניעת יפן ללא תנאי.

הכרוז הגיע לצבא אך לא נמסר ליעדו.

בחמשת הימים שקדמו להטלת הפצצה הראשונה, הוטלו מיליוני כרוזים הקוראים לתושבי תשע ערים בינוניות ביפן  לנטוש את הערים מאחר וארה"ב עומדת להשמיד ערים אלו בפצצה מיוחדת. (טוקיו, אוסקה, קובה ונגויה לא היו ביניהן מאחר שהן כבר נחרבו על ידי פצצות "רגילות" ומאות אלפי אזרחים וחיילים נהרגו בהפצצות אלו.)

ב – 9 באוגוסט הוטלה פצצת אטום נוספת (שכינויה היה "איש שמן"- Fat Man) על העיר נאגאסקי בה מצאו את מותם המיידי 60,000 איש ועוד 80,000 איש מתו תוך חמש שנים מנזקי הקרינה.

ב- 2 בספטמבר 1945 הגיעה מלחמת העולם השניה לסיומה עם הגשת כתב הכניעה של יפן.

כרטיסייה לקבוצה מס' 1

 

תהליכי קבלת החלטות בתנאי חוסר ודאות ובתנאי דילמה

הנך משמש/ת כיועץ/ת לביטחון לאומי של נשיא ארה"ב, הארי טרומן. בהכשרתך הנך מדען/ית, את/ה נשוי/ה עם ילדים, קרובי משפחה שלך נפגעו קשה בהתקפת הפתע היפנית על "נמל הפנינים בהוואי" בחורף 1941.

הנך משתתף/ת בישיבה המכרעת שמתקיימת ב-5 לאוגוסט 1945, ערב ההחלטה הגורלית להטיל את פצצת האטום הראשונה בהיסטוריה האנושית על יפן (הפצצה הראשונה תוטל למחרת!).

בישיבה נוכחים אנשי צבא בכירים מאוד וסגן הנשיא. יש ביניהם המעריכים כי ניתן לנצח במלחמה גם ללא שימוש בפצצה אטומית, אך במחיר התמשכות המלחמה בחצי שנה עד שנה נוספת ואבדות נוספות רבות לצבא האמריקאי והבריטי (כמיליון חיילים).

הנזקים שיגרמו בנפש ובתשתיות כתוצאה מהטלת הפצצה אינם ברורים די הצורך, וישנן הערכות שונות.

להכרעתך בעד/נגד הטלת הפצצה יהיה משקל רב מאוד בהחלטת הנשיא. לרשותך מעט מאוד זמן להגיע להחלטה {זמן הישיבה בלבד}.

המשימה: להלן שאלות שיעזרו לך לשקול את ההיבטים השונים של הדרך בה הגעת להחלטה.

 ענה/י על השאלות אחרי קריאת הפרטים בטקסט ותוך כדי התייעצות עם השותף/ה למשימה.

א.

1. מהו השיקול הבסיסי(או שיקולים) שיצדיק לדעתך את החלטתך?
2. האם הנך סבור/ה שקיים סיכון משמעותי אם לא תשנה/י את קו הפעולה עליו החלטת? נמק/י.
3. האם הנך סבור/ה שקיים סיכון משמעותי אם  תשנה/י  את קו הפעולה עליו החלטת? נמק/י.
4. מצא/י לפחות  שתי חלופות  אחרות שישנו את החלטתך.
5. עם מי היית רוצה להתייעץ לפני קבלת החלטה או חלופותיה ואיזה מידע היית רוצה לקבל ממנו?
6. האם היתה בידך שהות מספקת כדי לחפש ולהעריך חלופות משביעות רצון?

לתשומת לבך: חלופה היא – דרך, אפשרות אחרת, בה אני בוחר/ת כדי להגיע להחלטה.

ב.

7. מהי החלופה הטובה ביותר מתוך אלה שמצאת?
8. האם החלופה הזאת עונה על אותו שיקול בסיסי (או שיקולים) מרכזי שציינת בתשובתך לשאלה 1 ?
9. אם החלופה הטובה ביותר אינה משביעה את רצון שאר חברי הקבוצה, האם הניתן לשנות אותה, או את החלופות האחרות שמצאת, כך שתתאים לשיקול הבסיסי (או שיקולים) שציינת?
10. אם החלופה הטובה ביותר משביעה רצון, מהם המכשולים או נקודות התורפה בביצועה?

ג.באיזו מידה הבאת בחשבון, לגבי החלופות שנשקלו, את מלוא התוצאות הנוגעות לסעיפים הבאים:

11. רווח ונזק ממשי לעצמך {למשל: קידום/אי-קידום בעבודה, רווח כספי, רגשי, ביטחון אישי}
12. רווח ונזק ממשי לאנשים שחשובים לך
13. הסכמה עצמית או אי-הסכמה עצמית {איך תרגיש אח"כ עם החלופה? איך תרגיש מבחינה מוסרית עם עצמך? אידיאלים, דימוי עצמי… }.
14. הסכמה חברתית או אי-הסכמה חברתית מצד אנשים שחשובים בעיניך {מה יגידו הסובבים אותך על החלופה שבחרת. }

* ראה/י בדף הבא טבלה בה ניתן למלא את הנתונים המתבקשים בסעיף זה

כרטיסייה לקבוצה מס' 2

 

תהליכי קבלת החלטות בתנאי חוסר ודאות ובתנאי דילמה

הנך חבר קרוב מאוד של הנשיא האמריקאי הארי טרומן ויש לך השפעה ניכרת מאוד על החלטותיו בתחומים שונים. אתה יהודי דתי אדוק ובהכשרתך משמש איש דת בכיר בקהילתך (רב). לפסקי הלכה שלך השפעה ומשקל גם בחיי הקהילה שלך ובחיי יהודים בכל מקום. מאחר שליהודים גם משקל פוליטי נכבד בארה"ב באותה תקופה יש לך גם חשיבות פוליטית בעיני הנשיא ויועציו השונים. הנך נשוי, אב לילדים וסב לנכדים, ורבים מבני משפחתך נרצחו ע"י הגרמנים בשואה שהתחוללה באירופה.

ב- 5 באוגוסט 1945, יום לפני ההוראה להטיל את פצצת האטום על העיר הירושימה, הנך משוחח שיחת נפש ארוכה עם הנשיא. יש לך היכולת לשכנע את הנשיא להמשיך בתוכנית שהתקבלה, או לשכנעו לוותר על ההפצצה.

כרטיסייה לקבוצה מס' 3

תהליכי קבלת החלטות בתנאי חוסר ודאות ובתנאי דילמה

את/ה מפקד/ת הטייסת שנבחרה למשימת הטלת הפצצה האטומית על יפן. את/ה מטיס/ה את המפציץ בשמי יפן בדרך אל יעד, ההפצצה- העיר הירושימה. את/ה נשוי/ה ויש לך ילדים קטנים. קרובי משפחה שלך נפגעו בהפצצה של היפנים על "נמל הפנינים" בהוואי בחורף 1941, וטייסים צעירים רבים שהיו תחת פיקודך, נהרגו בקרבות עם חיל האוויר היפני.

בהשקפת עולמך יש לחיי אדם ערך עליון, ואת/ה יודע/ת שנזקי הפצצה שתטיל/י גדולים לאין שיעור מכל כלי נשק אחר בהיסטוריה. את/ה מודע/ת לעובדה שהנפגעים יהיו כולם כמעט אזרחים תמימים המתגוררים במה שנותר מהעיר, אחרי שהפצצות רגילות פגעו בה אנושות. את/ה גם מודע להערכות של מומחים שגם ללא הטלת פצצת אטום תיכנע יפן במהרה, אלא שהמחיר שהצבא האמריקאי ישלם בקורבנות אדם יהיה גבוה מאוד.

האם תבחר למלא את הפקודה שניתנה ותטיל את הפצצה או האם תחליט ברגע האמת להתעלם מהחלטת הממשל, ותחזור כלעומת שבאת בלי להשמיד את היעד שנבחר ?

המשימה: להלן שאלות שיעזרו לך לשקול את ההיבטים השונים של הדרך בה הגעת להחלטה.

 ענה/י על השאלות אחרי קריאת הפרטים בטקסט ותוך כדי התייעצות עם השותף/ה למשימה.

א.

1.מהו השיקול הבסיסי(או שיקולים) שיצדיק לדעתך את החלטתך?

2.האם הנך סבור/ה שקיים סיכון משמעותי אם לא תשנה/י את קו הפעולה עליו החלטת? נמק/י.

3.האם הנך סבור/ה שקיים סיכון משמעותי אם  תשנה/י  את קו הפעולה עליו החלטת? נמק/י.

4.מצא/י לפחות  שתי חלופות  אחרות שישנו את החלטתך.

5.עם מי היית רוצה להתייעץ לפני קבלת החלטה או חלופותיה ואיזה מידע היית רוצה לקבל ממנו?

6.האם היתה בידך שהות מספקת כדי לחפש ולהעריך חלופות משביעות רצון?

לתשומת לבך: חלופה היא – דרך, אפשרות אחרת, בה אני בוחר/ת כדי להגיע להחלטה.

ב.

7.מהי החלופה הטובה ביותר מתוך אלה שמצאת?

8.האם החלופה הזאת עונה על אותו שיקול בסיסי (או שיקולים) מרכזי שציינת בתשובתך לשאלה 1 ?

9.. אם החלופה הטובה ביותר אינה משביעה את רצון שאר חברי הקבוצה, האם הניתן לשנות אותה,
     או את החלופות האחרות שמצאת, כך שתתאים לשיקול הבסיסי (או שיקולים) שציינת?

10.אם החלופה הטובה ביותר משביעה רצון, מהם המכשולים או נקודות התורפה בביצועה?

ג. באיזו מידה הבאת בחשבון, לגבי החלופות שנשקלו, את מלוא התוצאות הנוגעות לסעיפים הבאים:

11.רווח ונזק ממשי לעצמך {למשל: קידום/אי-קידום בעבודה, רווח כספי, רגשי, ביטחון אישי}

12.רווח ונזק ממשי לאנשים שחשובים לך

13.הסכמה עצמית או אי-הסכמה עצמית {איך תרגיש אח"כ עם החלופה? איך תרגיש מבחינה מוסרית עם עצמך?  אידיאלים, דימוי עצמי… }

14.הסכמה חברתית או אי-הסכמה חברתית מצד אנשים שחשובים בעיניך {מה יגידו הסובבים אותך על החלופה  שבחרת. }

* ראה/י בדף הבא טבלה בה ניתן למלא את הנתונים המתבקשים בסעיף זה

כרטיסייה לקבוצה מס' 4

 

תהליכי קבלת החלטות בתנאי חוסר ודאות ובתנאי דילמה

הנך איש/אשת סודו הקרוב/ה ביותר של הקיסר היפני ובעל/ת השפעה משמעותית מאוד על שיקול דעתו. הנך נשוי/ה לאיש/ה מהשושלת הקיסרית, יש לך ילדים ונכדים. מעמדך החברתי והכלכלי גבוה מאוד. קרוב משפחה שלך נהרג במתקפת התאבדות ("קמיקאזה") על נושאת מטוסים אמריקאית זמן קצר קודם לכן.

את/ה משתתף/ת ביולי 1945 בכינוס חירום של ראשי הצבא וצמרת הממשל על מנת לקבל תמונה מהנתונים המגיעים מן החזיתות השונות. התמונה קשה מאוד: הצבא ניגף בכל החזיתות, לא נותר כמעט כל כוח ימי, אין טייסים, אין קווי אספקה לציוד ומזון ושתי בעלות הברית- גרמניה ואיטליה- נכנעו זה מכבר.

את/ה מקבל/ת מידע ממדען יפני שלמד בארה"ב על הפצצה האטומית שבידי האמריקאים, ואת/ה יודע/ת שארה"ב עומדת לעשות בה שימוש תוך פרק זמן קצר אם יפן לא תיכנע. את/ה יודע/ת שהנזקים שיגרמו בנפש וברכוש עולים על כל דבר שניתן לדמיין. את/ה לא משתף/ת את הנוכחים במידע זה.

האם תמליץ/י לקיסר להמשיך את המלחמה ובכך תקדש/י את המורשת הסמוראית שלא קיבלה את האפשרות של כניעה (ועוד לאויב שנתפס כנחות מבחינה גזעית), או תמליץ/י על האפשרות לבקש הפסקת אש ?

אירוינג, ל' ג'ניס וליאון, מאן (1999). תהליך קבלת החלטות. תל-אביב: משרד הביטחון- ההוצאה לאור.  

פרידמן, י' (1995). מנהל בית-הספר כמקבל החלטות: תבניות חשיבה ותהליכים בפתרון בעיות. עיונים במנהל ובארגון החינוך, 20: 5-23.

זכאי, דן. שיפוט בתנאי אי-וודאות: היוריסטיקות והטיות. קריאה מונחית 2, עמ' 127-175. מתוך: שיפוט והערכה בתנאי אי-ודאות. האוניברסיטה הפתוחה.

סמואל, י' (1996).  ארגונים: מאפיינים, מבנים, תהליכים. חיפה: אוניברסיטת חיפה.

רוזנבלט, ז' וחיג'אזי, ח' (2002).  תפיסת הצדק הארגוני במינוי בעלי תפקידים על עבודת המורים בבתי הספר: השוואה בין המגזר היהודי לבין המגזר הערבי. מאמר שהוצג בכנס האגודה  הישראלית לחקר החינוך, רמת גן.

Klein, G. A., Orasanu, R.C., Zsambok, C.E. (1993). Decision making in action, Model and Methods. New Jersy : Ablex.

Kleindorfer, P.R., Kunreuther, H.C., Schoemaker, P.T.H. (1993). Decision  sciences. Cambridge : Cambridge University Press.

Heller, F. ED. (1992). Decision making and leadership. MA. : Cambridge.

Robbins, S. P. (1996). Organization behavior, 7^TH ED. Engelwood Cliffs, N.J. : Prentice Hall.

Levy, I. (1990). Hard choices. Decision making under unresolve conflict. Cambridge : V. Press

Schmuck, R.A. & Runkel, P.J. (1994). The handbook of organizational development in schools. Prospect Height, III: Waverland Press inc.

Cummings, T.G. & Worley, C.G. (1993). Organization development and change, 5^TH ed. ST. Paul, MN: West.

French, W.L., Bell, C.H. & Zawacki, R.A. 1989. Organization development. 3th ed. Homewood III: Bpi Irwing.